בשנה האחרונה, יצא לנו להתעסק רבות בשיפור של קמפיינים פרסומיים באמצעות מגוון סוגים שונים של A/B טסט (שיטה של בחינת קמפיינים על ידי העמדת 2 גרסאות של מודעה, כפתור הנעה לפעולה וכו, עם שוני אחד בינהם, ואיתור הגרסה היעילה יותר שגרמה להשגת יותר יעדים).

אחד הנושאים אשר בחנו, היה נושא הצבעוניות. כאשר רוצים לבחון כיצד נושא הצבעוניות משפיע יותר על גולש וגורם לו להגשים את היעד של אותו פריט, צריך להבין כמה נקודות קודם לגבי צבעוניות:

  • צבעוניות מעוררת רגשות - חיוביים, שליליים או מונוטוניים.

  • הרגשות המתעוררים כתוצאה מצבעוניות מושפעים מהיבטים הקשורים לחוויות אישיות של אדם שקשה לפענח ברמה אינדיוידואלית.

  • קיימות תבניות מוסכמות על השפעת הצבע בהיבטים של תרבות ומוסכמות כלליות, שעל המשווק להכיר. (לדוגמא: עבור הישראלים, צבעוניות של כחול לבן עשויה לעורר רגשות של גאווה)

  • קיימות תבניות מוסכמות גם להיבטים עסקיים כגון: תחומי עיסוק, מין קהל המטרה, צבעוניות של מותגים חזקים מאוד שיוצרת אסוציאציה, שגם כאן, על המשווק להכיר בהקשר לתחום העיסוק שלו.

כאשר אנו רוצים לבחון קומבינציות של צבעוניות, עלינו לבסס הנחות יסוד לגבי לפחות 2 קומבינציות שונות שיכולות להתאים לקהל המטרה שלנו בהקשר של מאפייניו ותחום העיסוק שלנו, ללא התנגשות במאפייני תרבות או מוסכמות כלליות, ואז לבחון את השפעתן על קהל המטרה.

לדוגמא: לבחון את 2 הקומבינציות של צבע על המבנה הכללי של באנר פרסומי, מבלי לשנות את התוכן הטקסטואלי או הדימוי בבאנר. לייצר מספר זהה של חשיפות ל-2 הבאנרים באותה פלטפורמה פרסומית, מול אותו קהל יעד ובאותו מועד. חשוב שהמשתנה היחידי יהיה רק הצבעוניות.

יש לצבור תנועה מספקת של חשיפות לכל באנר ולבחון את יחס ההקלקה. הגבוה מבין השתיים ניצח. 

דגש חשוב לגבי A/B טסט הוא שמלבד שוני אחד בין הגרסאות, כל התנאים צריכים להיות זהים, כדי שנקבל תוצאות אותנטיות. לפעמים, נדרש כלי חיצוני שידאג לכך.

לפעמים הפערים קטנים ולא משמעותיים ולפעמים הפערים כה גדולים, עד כדי כך שזה לא נתפס.
נקודת המוצא היא שצריך לאמץ את הגישה שכל תוצאה פרסומית ניתנת לשיפור באמצעות תהליך מסודר של בחינה, הסקת מסקנות ויישום.

בהצלחה!
איתי